יום חמישי 28-07-2022
GPS position at 1200:
78°05.3‘N, 020°45.0‘E
Air Temp: 6°C Weather: partly cloudy Wind: W Sea state: 3
עוד לפני ארוחת הבוקר קיבלנו קריאה בכריזה שרואים דוב על רכס הר. הדוב נראה כגוש שלג לבן שזז. בגללו לא נרד לחוף כמתוכנן בגלל הסכנה שבדבר. האזור פה ידוע עם הרבה דובים, הרי לכן הגענו לכאן.
![]() |
| זה נקרא שרואים דוב |
בזמן ארוחת הבוקר איש צוות שישב איתנו סיפר שבשנת 2019 היה דוב שלא זוהה בזמן והורידו נוסעים לחוף. לא הייתה ברירה והם נאלצו להרוג את הדוב כדי להציל את האנשים. בסוד הוא גילה לנו שיש שינוי ליום האחרון של ההפלגה עקב צפי של מזג אוויר ממש גרוע, זה אומר שייתכן שמאד מוקדם בבוקר יהיה אפשרי להתחבר לאינטרנט ולשלוח הודעה כי נהיה קרובים לחוף של העיירה. אנחנו רוצים לבקש מהסוכנת נסיעות שלנו לעשות צ'ק אין לטיסה שלנו.
בגלל הדוב שינוי את התוכנית ובודקים את המקום בשם Dolerittneset - Kapp Lee
מזהים את הדב כנקודה בהירה כמעט לבנה שזזה. כאשר זזה הבנתי שזה דב. הפעם הזו מדגישה את המזל שהיה לנו לראות דב אחד מקרוב. קורה שקבוצות תירים מצליחים לראות רק נקודה שכזו בתור דב. אי אפשר להבטיח כלום כאן רק להשתדל. הצוות כאן יוצא מגידרו שהכל יהיה כמה שיותר מוצלח.
8:30 אחרי שנרדמתי להשלמת חוסר השינה מהלילה, נשמעה קריאה להגיע לבר, כדי להודיע שמספר אנשים אובחנו כחולים בקורונה... אבל בינתיים לא משנים תוכניות. אף אחד לא זקוק לבידוד. כולם בספינה מחוסנים כיאות.
הודעה בכריזה שממלאים דלק במנועי הזודיאקים ואסור לעשן בשני המקומות המותרים בדר"כ לעישון – זו הודעה שמידי פעם מפסיקה את כל הפעילות – הרצאה, חדר אוכל וכד' וקצת מעוררת חיוך.
כל יום בזמן שאנחנו בארוחת הבוקר, החדרנים מסדרים את החדר, המיטות, מרוקנים את הפח. אם רוצים החלפת מגבות משאירים אותן על ריצפת המקלחת.
הודעה נוספת: יציבו שומרים על החוף (כמו תמיד) ונרד לשם להסתובבות חופשית בגבולות השמירה.
![]() |
| נראה כדשא תמים אבל הוא טובעני |
![]() |
| מחפשים את המגפים בתוך הבוץ הטובעני |
![]() |
| בראש הגבעה האדמה סלעית ויציבה |
הטונדרה עשירה כאן עם הרבה עשב לכן לא פלא שפגשנו
אייל Reindeer שהסתובב לו בנחת על הגבעה בין הסלעים ועסק באכילת עשב. צבע ההסוואה שלו ניכר ומובן - משתלב יפה בין הסלעים.
המקום כאן ידוע כמקום מרבץ של כלבי הים הניבתנים. צפינו בהם מלמעלה עד שהקבוצה הראשונה תזוז ונוכל לרדת ולהתקרב אליהם. בסמוך לניבתנים היו שרידי הצריפים של הפומרים הרוסים, שהיו ידועים בשם צידי ניבתנים.
עמדו עד כמה שאפשרי קרוב לכ-50 נבתנים השוכבים יחד. צפינו בהם, שמענו אותם וכמובן צילמנו וצילמנו.... היה ממש מרשים. הם מאד מצחיקים בצורה והתנהגות שלהם. גוש שומן ענק שזז בצורה מאד מסורבלת, אחד על השני דוחפים זה את זה. הם מאד מסריחים.
![]() |
| הוכחה שהייתי שם |
https://youtu.be/5t4gfjGLgSI
שומעים את הניבתניים
את הריח החזק והמסריח אי אפשר לצלם....
https://youtu.be/GBGb68R0JNE גוש שומן זז
לא רחוק מהם היה עוד אייל שאכל לו בשלווה.
חזרנו לארוחת הצהרים. ישב איתנו המדען חובב הציפורים. מסתבר שהוא עבד בחברה שעושה את הסקרים לקביעת תחום המים הכלכליים של מדינות. עבד גם בחופי ישראל עבור אסדת הגז.
בינתיים הקפטן החליט לחזור למייצר של Freemansund כדי שיוכלו לחפש דובים.
ירדנו בזודיאקים כדי לראות דובה מקסימה על היבשה - Sundneset. אשר ידוע כאזור שחיים בו הרבה דובים.![]() |
| על הגבעה רואים את הדובה |
![]() |
| גם כאן יש צריפים |
בתחילה הדובה ישנה אבל אז התחילה לזוז והיה חמוד ומשעשע לראות כיצד היא מגרדת את הגב באדמה. ממש כמו שג'סי עושה לפעמים.
![]() |
| באמצע גירוד הגב |
![]() |
| כאן רואים היטב את הצוואר הארוך האופיני לדב הקוטב |
לאחר הגירוד היא הלכה והתקרבה אלינו לקו המים. זה נתן לנו אפשרות נהדרת לראות אותה יותר מקרוב.בקיצור היא עשתה לנו הופעה יפה. הדובה הייתה מאד נינוחה וכפית לצפיה.
https://youtu.be/ly_X0ZdFz14 הולכת
https://youtu.be/vv498OtMgMU ממשיכה ללכת
גם השמש יצאה – זו הפעם הראשונה במסע הזה והעולם הואר יפה והים הפך כחול.
![]() |
| פניה לשמש |
https://youtu.be/oecmVbq8wFU נהנת מהשמש
![]() |
| מביטה לעברנו |
המים כחולים והמרחק בטוח
היינו רק ארבעה בזודיאק והנהג היה גם צלם שצילם גם עם מצלמות פילמים, כך שגם זה היה לטובה.
https://youtu.be/Hyn0hXG_3ew רואים גם את הזודיאקים
https://youtu.be/ACl9gB9tCi0 הולכת בנחת בין הסלעים
https://youtu.be/1MY61UVVpy4 החליטה לעזוב את קו המים ולחזור למדרון ההר
חזרתי די קפואה, אבל היה ממש מוצלח. הדובה הזו הייתה יותר יפה ולבנה מהדב שראינו לפני 3 ימים.
ראינו שאפשר למי שמעונין להעלות תמונה במחשב הנייד שבבר ולהרשם לקבלת הלוג של הטיול. אבי העלה שתי תמונות. אחת של הדובה מתגרדת ושל המדריכה בבוץ.
לפני ההרצאה העלו על המסכים בבר את התמונות של אבי. שמחו בהן.
כמובן שההרצאה היום הייתה על ה Reindeer אייל הצפון. סשה העביר אותה.
זהו הזן היחיד שמתקיים באיזור הזה. כיום יש כ 10,000 ראש. כמעט ונכחדו ומשנת 1925 אסור היה לצוד אותם. הם התרבו ומשנת 1983 מותר צייד מוגבל רק לתושבי האיים.
![]() |
| כאן הם במראה בחורפי |
זכרים מגדלים את הקרנים שלהם מאפריל עד יולי ומשילים אותן בסוף הסתיו, לאחר עונת הרביה (ו"הליכת המכות" עם זכרים אחרים). ההזדווגות נעשת באוקטובר והנקבות מגדלות את הקרנים ביוני כי אז ההמלטות ונושאות את הקרנים עד האביב הבא – משמשות אותן להגנה על הצאצאים שלהן.
בארוחת הערב התיישב מולנו פנסיונר גרמני שהיה בישראל 5 פעמים ובשנות ה70 היה מתנדב בקיבוץ חולתה.
אבי מרגיש כבר טוב ולי התחיל לכאוב קצת הגרון. מקווה שלא יחמיר לי.
אין ספק שהיה אחד הימים המושלמים והיפים ביותר.























































