יום שישי 22-07-2022
התעוררתי מוקדם מאד, אני חושבת שבאותה תנוחה בה נרדמתי. יצאנו מהחדר כדי לרדת לארוחת הבוקר וקיבל את פני גור כלב זאב מקסים וחברותי עם המלווה שלו. כנראה דרים באותה קומה. פגשנו אותם בלילה הקודם כשהגענו. גם המלווה והכלב הלכו לחדר האוכל. מאוחר יותר ראינו עוד 2 כלבים כאלו עם מלווים. כנראה כלבי עבודה שבתהליך אימון.
השאטלים לשדה התעופה יוצאים כל חצי שעה. יצאנו מוקדם כי הינו כבר מוכנים והיה חם בחדר. זה אכן היה חכם וטוב כי האוויר בחוץ טוב ולאבי חזר החיוך בחוץ 16 מעלות צלסיוס עם רוח קרירה. הקדמנו בשעה את התכנון שלנו. נכשלנו בסריקת התגים ב Drop Self ונאלצנו ללכת לצ'יק-אין הרגיל ושם היא סרקה בקלות את אותם תגים מוכנים מאתמול.
המיזוג בטרמינל לא עובד מה שגורם להרגשת מחנק וחום ולאבי להזיע להיות עצבני. סוף סוף יש מספר שער וכמובן במיקום הכי מרוחק האפשר, בצד השני שהיינו בו - שוב ספורט הליכה.
להפתעתנו עשו ביקורת דרכונים. היה לנו מוזר הרי אנחנו בנורבגיה וסבלברד נחשבת לנורבגיה. שאלנו והסבירו לנו באדיבות שאכן כן אבל היא מחוץ לאמנת האיחוד האירופי!
המראינו ב20 דקות איחור כי חיכו למזוודות שהיה בלבול לגביהן. בקושי הצלחתי להתאפק כי מיי הבקבוק 0.650 מ"ל ששתיתי לפני הטיסה לחצו מאד. הפחיד אותי בטיסה שהרבה אנשים השתעלו. הייתי כל הזמן עם מסכה אבל אבי לא. 3 שעות טיסה. וגם התעטשות מידי פעם. אוף...די נו.
 |
| הדב הראשון שראינו |
הורו לנו לשים את המזוודות ברכב בחוץ ולעלות על אוטובוס שעומד בהמשך. האוטובוס לקח אותנו למרכז העיירה. כולם צריכים בכוחות עצמם להגיע לנמל לאוניה בין ארבע לחמש אחה"צ – הליכה של 20 דקות או לקחת מונית. לא ידענו זאת מראש ולא ממש התארגנו לכך אז אבי נהיה הסבל – טוב לכושר.
מזל שהמעיל היה זמין. איש הצוות מהאניה אמר לאבי פעמיים כשראה את הלבוש בחולצה קיצית עם שרוולים קצרים, שכדאי שילבש משהו על החולצה. אבי אמר "בסדר"...
 |
| מרכז העיירה |
צילמנו מסביב ולא ממש היינו בקטע של שופינג, הרי רק הגענו.
נכנסנו לאכול במסעדה המקומית כאן. היה עמוס בפנים אבל טעים. בעיקר מרק הדגים.
 |
| מחיר הדלק כ 5 ₪ לליטר |
 |
| בכל זאת קצת קר |
 |
| כמו מגפרורים |
עמדת חנייה של משאיות עם חיבורי חשמל לחימום
 |
| הכנסיה |
 |
| מבט למרכז העיירה |
הלכנו ברגל לכיוון האוניה. שם קיבלו את פנינו המזוודות ליד דלת קבינה 445 בקומה 4. מתברר שאנחנו הישראלים היחידים כאן. בהחלט הופתענו.
 |
| סירת ההצלה הגדולה |
 |
| הגשר - הממלכה של הקפטן |
כל יום תולים תוכנית פעילויות. תוכנית שהיא בסיס לשינויים על פי: מזג האוויר, רוחות, ערפל ודובים. אם יש דוב על היבשה מסוכן מידי לרדת ואפשרי לראות ולתצפת מהים. לגשם לא מתיחסים.
חילקו לכל אחד תג עם חיבור חזק. השימוש הוא גם כמפתח לדלת הקבינה וגם כדסקית במקרה ומישהו נעלם או קורה משהו. חובה להיות איתו כל הזמן.
 |
| ה"דיסקית" שלי |
בקומה שש יש בר. שם יש פינת מכונה עם סוגי קפה שונים, תיוני תה שונים וטובים, אבקות למרק עגבניות ולמרק עוף. עוגיות מידי פעם.
כאן נעשתה פגישת היכרות עם הקפטן של הספינה ועם צוות המדריכים של הספינה. כל מדריך מתמחה במשהו אחר. אחת בבעלי חיים, אחת בבוטניקה, אחד היסטוריה, גאולוגיה, פוליטיקה וכד'. חזרתי לבד לחדר כי אבי נעלם לי. התברר שעצר לשוחח עם איש צוות שהמומחיות שלו היא צילום טבע
 |
| הקפטן מדבר |
אמרו שיודיעו במערכת הכריזה מתי אוכלים. אבי חזר לחדר והלך למלא את שני המכלים שקיבלנו במי שתיה. יש מתקנים מיוחדים למי השתיה. מזל שהלך כי התברר שכבר כולם יושבים ואוכלים. אני לא מבינה כיצד לא שמעתי שמדברים במערכת הכריזה. אבי אולי לא שמע כי היה על הסיפון וצילם.
 |
| מתקן למילוי מים לשתיה |
 | |
| חיטוי |
 |
| קרם הגנה |
אחרי ארוחת הערב (אוכל טעים) התבקשנו להגיע לחלוקת מגפים מיוחדים מאד Muck Boots שאותם לובשים כשיורדים לזודיאק ולחוף. המגפים עד הברך ואטומים לחלוטין.
 |
| בחדר יש מסך להודעות ושידור ממצלמה קידמית של הספינה |
הצלחתי להגיע למקלחת בעשר בלילה!
 |
| התכנית למחר |
