יום רביעי 27-07-2022
GPS position at 1200: 79°23.3‘N, 019°23.4‘E
AirTemp:5°C Weather: Partly Cloudy Wind: NNW5 Sea state: 3
אבי עדיין עם כאבי גרון והוא מאבד קצת את קולו. התקררות. יש עוד די הרבה נוסעים מקוררים.
כל יום אני מצלמת את התוכנית המתוכננת, כך יש לי אותה בטלפון ונוח לדעת מה אמורים לעשות ומתי. אני מצלמת גם את הנתיב שהספינה עשתה. נחמד לדעת איפה אנחנו.
6:55 השכמת הזנקה – לויתן כחול הופיע לצידי הספינה! הכוננות כאן תמידית. הייתי די לבושה כבר, אז עליתי מהר לסיפון ואבי הצטרף יותר מאוחר. היה קור עז עם רוח מקפיאה מאד שקיבלה את פנינו. הצלחתי לראות בעיקר את מזרקות המים שהלויתן מתיז ופעם אחת את הגב השחור (או שזה בעצם כחול). אבי הצליח לצלם את הזנב המפואר. לאנשים המבינים בלויתנים – צורת התזת המים מהלויתן מאד משמעותית עבורם ומספרת להם הרבה עליו.
ככה זה עם חיות המים או שרואים ראש או זנב ורק כשהם מחליטים לקפוץ או לצאת מהמים זוכים לראות את מלוא הדרם. (באלסקה נאמר לנו שפעם בשבועיים לויתן קופץ מהמים וזכינו לראות זאת!).
 |
| הכתם הלבן - נשיפה של הלויתן |
לקראת הירידה לסירות – הודעה שכרגע בלתי אפשרי לרדת, כי הרוח היא בין 20-25 קשר. מראש נאמר לנו שרוח מעל 20 קשר מפריעה לפעילויות. כרגע אנחנו בהמתנה לראות מה יקרה בשעה הקרובה.
https://youtu.be/Oj0XdqWroTo רואים את הגשם
ממשיכים דרומה למקום שתוכנן לאחה"צ עם ירידה לחוף – Whalbergoya.
10:50 נקראנו להרצאה על הפוליטיקה של הקוטב (ע"י המדריך ג'ורג') למי שייך הקוטב?. מעניין שמדובר יחסית על לא הרבה שנים אחורה. למשל החלטות משנת 2010. רוסיה תקעה דגל בנקודת הקוטב הצפוני, בקרקע שמתחת למים והקרח וזה הקפיץ את כל האומות, כי המיקום יותר רחוק ויותר עמוק מהמוסכם. הדגל ממש לא בשטח רוסיה. 200 מיל מהחוף שלך זה תמיד שלך, משם והלאה מדף היבשת שלך בתנאי שהעומק לא יותר מ 2,500 מטר. שטח מים כלכליים = דייג ומחצבים. 5 הגדולים התאחדו ביניהם: דנמרק-גרינלנד, ארה"ב, רוסיה, קנדה והצהירו שמה שרוסיה עשתה אינו תקין. פינלנד, נורבגיה ואיסלנד נעלבו ולכן עשו הסכם על השטח הארקטי עם כל מיני מדינות שממש לא שיכות כמו ברזיל והודו. חמשת הנ"ל הבינו שטעו והחזירו את המצב של להיות 8 מדינות קוטב. הגבולות הימיים נותרו שנויים במחלוקת. רוסיה עשתה "תרגיל" עם שתילת דגל בתחתית האוקינוס כדי לקבוע ריבונות, אבל זה לא עזר לה.
.
בני אדם רבים על כל דבר – שטחי מים וקרח. לדעתי הקוטב שייך לחיות, לדובי הקוטב ומי הקרח שיכים לחיות המים. שום דבר כאן לא שייך באמת לבני האדם.
בזמן ארוחת הצהרים הייתי כל כך עיפה מלא לעשות כלום. הודיעו שנהיה מוכנים לתזוזה בשעה שתיים ושנחכה להודעה. רוצים לרדת לחוף למסלולי הליכה.
כבר 14:00 ואין הודעה במערכת הכריזה. במצלמה הקידמית שבמסך בחדר רואים את הסיירים בזודיאקים חוזרים לספינה.
נחתנו בחוף Whalbergoya והתאכזבנו שבמקום שבדר"כ הנבתניים אוהבים להיות, הפעם לא עלו לחוף. אומרים שכנראה קר להם ובמים יותר נעים. הרוח מקררת. נשארו הרחק במים. אילו השמש הייתה יוצאת זה היה אחרת.
אבי נשאר עם הקבוצה שנשארה קרוב לחוף ואני הצטרפתי למסלול הבינוני עם מרים. מרים הסבירה על פרחים והצמחיה הנמוכה. מה שאיילי הצפון אוכלים ומהיכן מקבלים את ויטמין C שבלעדיו ימותו. הבעיה בהפשרת השלגים מההתחממות המוגברת של כדור הארץ הדבר גורם שהשלג נמס ואח"כ המים קופאים ונוצר קרח שמקשה לחצוב בו ולהגיע לצמחיה שמתחתיו. בשלג קל לחפור ולהגיע לצמחיה שמתחת.
 |
| הקבוצה שנשארה ליד החוף. אבי משמאל |
בולי העץ שנראים באזור הזה – כולם נסחפו לכאן מסיביר שברוסיה לוקח להם בערך 4 שנים להגיע לכאן .
כיצד יתכן ששלד ישן מאד מונח גבוה ורחוק מהים? היה קרחון שנמס – כתוצאה מכך פני הים עלו ואז שקעו העצמות בקרקעית הים. לבסוף הים נסוג והעצמות נשארו.
 |
| צמחיה אופינית |
 |
| זה בעצם שטח מדברי קר עם צמחיה אופינית |
 |
| מרים מסבירה |
 |
| החזזית שבהסבר שבסרטון שלעיל |
היה משעשע כשעצרנו ליד קבוצת גלילי צואה של חיה (אני כבר לאו זוכרת בדיוק של איזו) ומרים הסבירה על זה. מעניין שהמילה קקי או קקה היא אוניברסלית. בהולנד אומרים קאק.
 |
| צמח חשוב מאד כמקור לויטמין סי. בלעדיו מתים האיילים |
היה שטח סלעי מאד שהלכנו עליו ומאד פחדתי לנקוע את הרגל. הלכתי ממש בזהירות. טוב שלקחתי איתי את מקל ההליכה. ההליכה עברה בשלום והגעתי חזרה לחוף.
כשהתקרבנו חזרה לחוף הופיע ניבתן גדול מאד ושחור מאד. מסתבר שכשחם להם זורם הדם לפני העור שלהם ואז הם נראים חומים. היום קר והצבע השחור מראה שלא היה לו חם.
 |
| הגוש השחור במים הוא ניתבן |
עם המשקפת ראיתי כיצד הוא שוחה שחיית "חזה" ראש עולה ויורד....
חזרנו קצת מאוכזבים שכלבי הים לא שיתפו פעולה ולא עלו לחוף. לפחות היה אחד שנתן הופעה.
בשעה 18:00 הייתה הפגישה היומית של קפה ועוגה בבר, עם הרצאה מענינת של המדריכה הייזל על לויתנים וכיצד מזהים אותם. איך יודעים שזה היה לויתן כחול וזכר? לפי צורת נשיפת סילוני המים. מסתבר שהם חיים 110 שנים! פתיחת הפה כדי לאכול דורשת הרבה אנרגיה, לכן הם פותחים את הפה רק אם יש הרבה אוכל – כמו נחיל שרימפסים גדול. אם יש רק קצת אז הם מותרים על הארוחה.
 |
| אבי מצלם מפינת הקפה שבבר |
בארוחת הערב הטעימה התישבו מולנו מדען איש הציפורים האנגלי ומישהו חדש לנו, שלא הכרנו עד כה. אוסטרי מוינה שמוצא ההורים מבלרוס, פולין ואנגליה. הוא איש נוצרי מאמין עם 3 דוקטורטים באומנות, תאולוגיה ותאטרון. בתאולוגיה הוא היה חייב ללמוד עברית ויוונית עתיקה. חיפש תשובות אבל מצא רק עוד שאלות. 40 שנה עבד עבור כנסיה פרוטסטנטית. בזמן הקורונה יצא לפנסיה. אכן פוגשים כאן אנשים מענינים וגם מוזרים. הוא אוהב לטבול במים קרים מאד ומיד להיכנס לחמים. טוען זה נותן לו בריאות. הוא כאוסטרי ידע מי זה דיטרסדורף, אמר קרל דיטרס פון דיטרסדורף (מי שלא יודע - קומפוזיטור מלחין בתחילת המאה ה18 סבא קדמון שלי ) כתב סונטות וקומפוזיציות נהדרות. אז האנגלי אמר שאני ממשפחה אצילית – חא חא ממש מכובדת.
שמנו לב שלא מקובל כאן לשאול לשמות. קצת מוזר לנו בתור ישראלים. למשל עם המדען האנגלי התחברנו למדי ואין לנו מושג מה שמו.
בזמן הארוחה הודיעו שמזג האוויר לא מאפשר לצאת לסיבוב כמו שחשבו ותכננו, אבל יתכן שמהספינה ניתן יהיה לראות – בקיצור להיות בכוננות לקריאה בכריזה. דווקא מתאים לנו לא לרדת לסירות הערב. ההליכה מאד עייפה אותי היום.
בשעה 21:20 הודעה בכריזה שעוצרים את הספינה, כך שנוכל לראות את הקרחון Bråsvellbreen שהוא חלק מ Austfonna וזו כיפת הקרח השנייה בגודלה בחצי הכדור הצפוני. החזית שלו מאד ארוכה ופני השטח מאד חלקים. זאת בגלל שכרגע הזרימה של הקרחון מאד איטית.
יצאתי עם הפיג'מה עלי. מי רואה? הרי המעיל מעלי. צילמנו וחזרנו לקבינה.
באופק הרחוק רואים שמים בהירים ששם השמש מציצה. זו פעם שניה שבשעות הלילה מזג האוויר מתבהר.
נרדמתי מיד אבל בשעה 23:30 התעוררתי מקולות הרמת העוגן. אוף. ככה היתה לי שינה טרופה ובחמש וחצי קמתי סופית (שעה לטייל עם ג'סי).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה